נראה כי סדר היום הציבורי השתנה משמעותית בשנים האחרונות. יותר ויותר גופים בינלאומיים ולאומיים מדברים על ייצור וצריכה של מזון כגורמים המשפיעים על איכות הסביבה ותורמים לשיניי האקלים ונראה שתעשיות ייצור המזון מקבלות הרבה תשומת לב. חשוב להבין כי ענף המזון אחראי על כ-30 אחוזים מסך צריכת האנרגיה בעולם והוא גם נתפס כאחראי על כ-23 אחוזים מפליטות גזי החממה. במצב כזה, כאשר אוכלוסיית העולם צפויה להגיע לכ-9 מיליארדי אנשים עד שנת 2050 – האופן שבו אנחנו מציירים וצורכים את המזון שלנו הופך לשאלה חשובה וחיונית לשמירה על כדור הארץ.
שבדיה וגרמניה כבר חישבו מסלול מחדש
ב-2017 פרסמה האגודה האירופאית לבריאות הציבור, ה- ,EUPHAהנחיות תזונה המבוססות על עקרונות הקיימות ברחבי אירופה. בנוסף, היא הוציאה דו"ח שניתוחו מראה כי רק שבדיה וגרמניה קבעו תקנים ברי קיימא לייצור וצריכה של מזון. הדו"ח גם מציין את קטאר וברזיל כמדינות שמאמצות עקרונות אלו מחוץ לאירופה. ולמרות שהממשל האמריקני וגם בריטניה מפרסמות הצהרות הנוגעות לצריכת מזון בר-קיימא, אין להן עדיין מדיניות או תמיכה ממשלתית בגופים ומוסדות שמייצרים מזון על פי העקרונות האקולוגיים.
מה בין בריאות הציבור לבין מזון בר קיימא
לא רק בריאות כדור הארץ צריכה להטריד אותנו ולגרום לנו לצרוך מזון בר קיימא, גם הבריאות שלנו עצמנו מושפעת ממה שאנחנו צורכים. על פי מומחי תזונה יש קשר הדוק בין התפריט התזונתי שלנו לבין הבריאות שלנו. תזונה לקויה קשורה מדעית למחלות דוגמת סרטן, בעיות בכלי הדם, מחלות לב, סוכרת ומחלות בכליות ובכבד. כך למשל, בשר אדום ומעובד מעלה את הסיכון ללקות בסרטן. ומנגד, צריכת פירות, דגים וירקות מפחיתה את הסיכון לסרטן ולמחלות לב.
כשהמזון רע, לכדור הארץ רע
כפי שציינו למזון שאנחנו אוכלים יש השפעות סביבתיות רבות; ייצור מזון קשור לבעיות אקלים, לפליטת גזי חממה, עליה בכמות פסולת המזון, שימוש מופרז במים וניצול לרעה של המערכת האקולוגית כולה.
אז מה הוא מזון בר קיימא?
תזונה טובה אין פירושה רק אוכל טעים יותר. משמעותה היא הבנה היכן האוכל מיוצר, מי מייצר אותו, באילו תנאים הוא מיוצר וכמה זמן לוקח למזון להגיע אלינו לצלחת.
חקלאות בת קיימא הכרחית להפקת מזון בר קיימא
חקלאות בת קיימא היא, אפוא, נדבך חשוב בהפחתת העקבות הסביבתיות שמשארים בני האדם. חקלאות כזו היא חקלאות שמנסה לצמצם את השימוש בחומרים ומוצרים המזיקים לכדור הארץ ותחת זאת עוברת לשימוש בחומרים ומוצרים טבעיים ואקולוגיים. זה מתחיל בסוג הדשנים וחומרי ההדברה שהחקלאים משתמשים בהם וזה ממשיך עם הטמעת טכנולוגיות כגון טכנולוגיות השקיה מתקדמות או אנרגיה סולרית. כך, בניגוד לחקלאות קונבנציונאלית העושה שימוש בחומרי הדברה ודשנים כימיים, חקלאות בת קיימא מסוגלת להעשיר את המגוון הביולוגי, להגן על איכות ופוריות הקרקע, לשמור על המים ולשמר את המערכת האקולוגית שבה אנחנו חיים.
כדי לבסס חקלאות בת קיימא צריך שיתוף פעולה של החקלאים
נכון להיום יש עלייה בביקושים למזון אקולוגי ואורגני, מזון שלא דושן בדשנים כימיים או בחומרי הדברה מזיקים. אולם ההיענות מצדם של החקלאים אינה משביעת רצון. חקלאים רבים אינם ששים להחליף את שיטת הגידול המסורתית שלהם ולעבור לחקלאות בת קיימא מאחר והתשואות שהם משיגים עם חקלאות אורגנית נמוכות יותר. וכך אנחנו בעצם רואים ששוק חופשי לא תמיד מבוסס על היצע וביקוש, וכי אינטרסים כלכליים צרים הם אלו שמנחים אותנו.
מזון בר קיימא הוא לא רק מזון אורגני
מזון בר קיימא הוא לא רק מזון החף מדשנים וחומרי הדברה כימיים. מזון בר קיימא הוא גם מזון שלמגדליו יש אחריות חברתית. אחריות זו כוללת שכר הוגן ושינוע קצר מהשדה לצלחת ושיווק תוצרת מקומית. כל מהלך ולו הקטן ביותר יכול להשפיע לטובה על כדור הארץ, וחשוב להבין זאת. מספיק שמיצרי המזון לא ישלחו את התוצרת שלהם אלפי קילומטרים מהשדה וכבר חסכנו נזק רב לכדור הארץ, הנזק שבשינוע מזון למרחקים ארוכים.
ייצור מזון בר קיימא הוא אינטרס כלל עולמי
אנחנו רואים עד כמה ייצור וצריכה של מזון קשורים לאיכות הסביבה וכיום הם גם נמצאים בראש סדרה העדיפויות הבינלאומי. חשוב שכולם ישלבו ידיים ויעבדו יחדיו: מדינות, חקלאים, יצרני מזון, רשויות מקומיות, תזונאים, אנשי תקשורת ואקדמאים. כשכולנו נעבוד ביחד למען מטרה כל כך חשובה, נוכל להאכיל את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה בקלות ומבלי לגרום נזקים בלתי הפיכים לכדור הארץ.
להגיב